נסיעות ברחובות העיר טומנות בחובן מפגשים אקראיים עם כסאות וכורסאות שסר חנן בעיניו של בעליהם. לפעמים זהו מצבם הפיזי, לפעמים הריפוד הקרוע ולעיתים קילוף הצבע הוא זה שחרץ את דינם והביא להשלכתם.
איסוף כסאות כאלו מביא מהר מאוד ליצירת אוסף אקלקטי של פריטים במצב פיזי דומה אך בעלי אופי שונה במראה. כאן מתחילה החשיבה איך לשפץ אותם? האם לשחזר אותם במדויק? האם לשנות את צבעם? האם להוסיף או לגרוע מהם משהו? אחת האסכולות של 'חשיבה המצאתית' גורסת שחשיפת הפגמים במקום הסתרתם, תדגיש את יופיו של הלא מושלם.
אם ניישם תיאוריה זו,הלכה למעשה, בכסאות שאספנו, אז נפעל בדרכים הבאות:
1. צבע שהחל להתקלף - נמשיך לשפשף עד לקבלת מראה משופשף ומקולף בכל חלקי הכסא.
2. חלקי עץ שהחלו להיסדק - נמשיך לחרוץ ולהעמיק את הסדקים שיהפכו לחריצים ויבלטו את יופיו של העץ הפגום.
3. חלקי מתכת שהחלו לגלות סימני קורוזיה - נמשיך ונפתח את סימני הבלייה על כל פני השטח.
4. חלקים שהחלו להישחק ואיבדו את המראה האחיד - נמשיך לחספס ולשנות את פניהם.
5. שטחים שהיו מחוספסים - נלטש ונהפוך אותם לחלקים.
6. ריפוד שנקרע - נוסיף לו טלאים
וכך הלאה,
לאחרונה הצטברו אצלנו מספר כסאות כאלו שננטשו ברחובות העיר
התחלנו ליישם את התיאוריה הנ"ל וכאן כמה דוגמאות משלבי הביניים ובמהלך העבודה:
וכאן דוגמאות של אותם הכסאות והכורסאות בגמר השיפוץ:
Comments